יום שבת, 5 באוקטובר 2019

שילוב אוטיסטים בחינוך הרגיל


בפוסט הזה אדבר על שילוב אוטיסטים בחינוך הרגיל
 

יתרונות שילוב ילדים עם אוטיזם בחינוך הרגיל:

שילוב ילדים אוטיסטים מאפשר מגעים חברתיים של ילדים אוטיסטים עם בני גילם, והם חיוניים לצמיחתם. כשמאפשרים להם להתחבר עם ילדים ללא מוגבלויות, מספקים להם מודל למגעים חברתיים מתאימים, תחום בו מתקשים ילדים אוטיסטים.

שילוב אוטיסטים בכיתות רגילות מאפשר טיפוח סביבה של סובלנות וחברויות, המסייעת לתלמידים ללמוד לקבל, להתייחס כראוי ולהיות חברים עם ילדים שעשויים להיות "שונים". המורים מסייעים לילדים אלו לגדול בתחומים אישיים ומקצועיים כשהם מספקים להם הערכות באמצעות לימוד טכניקות הוראה חדשות.

ילדים אוטיסטים רבים הצליחו בכיתות הרגילות. חלקם זקוקים לתמיכה נוספת, כגון מורה עזר המסייע להם לעבור ממשימה אחת לאחרת, וזמין לסיוע כשהילד מתוסכל. אם התלמיד משבש את ההתנהלות בכיתה, העוזר לוקח אותו לחדר המשאבים. הערכה יסודית מסייעת להורים ולצוות ההנהלה בבית הספר לקבוע היכן הילד יצליח באופן הטוב ביותר, ולאלו שירותים תומכים הוא זקוק על מנת לסייע לו להצליח בכיתה רגילה.

לחץ כאן לאתר חיצוני

שיטות טיפול באוטיזם


בפוסט הזה אדבר על שיטות טיפול באוטיזם
 

 
איך בוחרים טיפול?

קיימת שונות רבה בין ילדים אוטיסטיים מבחינת יכולותיהם, קשייהם וצרכיהם ובשל כך אין המלצה חד משמעית על תכנית טיפולית מסוימת. מגוון שיטות הטיפול וההבדלים בין הילדים מצביעים על הצורך באבחון כוללני ויסודי אשר יאפשר בניית תכנית טיפול המתאימה לצרכי הילד. תכנית זו נבנית על סמך מאפייניו הספציפיים של הילד תוך התחשבות בהעדפותיהם ויכולותיהם של בני המשפחה.
שיטות טיפול התנהגותיות
מטרת שיטות הטיפול ההתנהגותיות היא שהילד ירכוש מיומנויות תקשורתיות והתנהגותיות וינטוש דפוסי התנהגות ותקשורת בלתי יעילים. זה ייעשה באמצעות חיזוקים חיוביים עבור התנהגות רצויה והתעלמות ומניעה של חיזוקים בתגובה להתנהגויות שאינן רצויות. שיטת ABA, שיטה התנהגותית פופולארית, נעזרת בתוכנית טיפולית אינטנסיבית לילדים בגילאי 2-5, על מנת לאפשר להם לממש את מלוא הפוטנציאל ההתפתחותי הגלום בהם בהקשר התקשורתי והתפקודי. באופן זה מוצבות מטרות המפורקות לתת-מטרות והילד מקבל גמול על ביצוען עד למצב בו הן מופנמות והופכות לחלק משגרת חייו. מטלות אלו יכולות להיות ביצועים תפקודיים יומיומיים כגון צחצוח שיניים, רכיסת מכנס וכו', ויכולות תקשורתיות כהצבעה על חפץ רצוי והגיית מילה.
קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק
קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק הם טיפולים המכוונים לשם עזרה ברכישת מיומנויות שפתיות ותפקודיות בהן מתקשה הילד. טיפול אצל קלינאי תקשורת יעזור בהתמודדות עם קשיי הגייה, הגברת המוטיבציה לתקשורת וחיזוק מיומנויות של תקשורת חליפית אצל ילדים אשר אינם יכולים לדבר. במסגרת טיפול בריפוי בעיסוק יחוזקו יכולות תפקודיות בסיסיות (כגון אכילה והתלבשות עצמאיות) והיכולת לשחק וליצור קשר עם אחרים.
טיפול תרופתי
למרות העובדה שאוטיזם איננו ניתן לריפוי, לפעמים קיים צורך בשימוש בתרופות לבעיות מסוימות הנלוות לאוטיזם כמו: דיכאון, חרדה והתנהגות אובססיבית. כאשר ההתנהגות מלווה בהתקפי זעם, אלימות וחוסר שקט, אפשר להשתמש בתרופות הרגעה. יתר על כן, במהלך השנים הועלו השערות שונות בקשר להשפעתם של הורמונים, תוספי תזונה ומזונות מסוימים על התפקוד פותחו תפריטי דיאטה מתאימים או תוספים תזונתיים/הורמונליים.
מסגרות טיפוליות
רוב הילדים האוטיסטיים אינם יכולים להשתלב במסגרות החינוך הרגילות, אולם גנים ובתי ספר לחינוך מיוחד מציעים תוכניות מותאמות הכוללות חיזוק של מיומנויות תקשורת והתנהגות. מכיוון שרוב הבוגרים האוטיסטים אינם מסוגים לקיים חיים עצמאיים, קיימות מסגרות כמו הוסטלים ומפעלים מוגנים שנועדו להם. לרוב קיים שיפור משמעותי בתפקודו של הבוגר האוטיסט במסגרות אלו, בהשוואה לתפקודו בבית.
 
טיפולים נוספים

טיפולים נוספים שיכולים לעזור הם טיפול פסיכולוגי, טיפול באמצעות בעלי חיים, טיפול במוסיקה וטיפול באמנויות, שמטרתם הגדלת היכולות התקשורתיות של הילד ונתינת מרחב להבעה רגשית.
לחץ כאן לקישור חיצוני

לחץ QUIZLET לתרגל על נושא שיטות טיפול באוטיזם
 

כיצד מאבחנים אוטיזם (הפרעות בספקטרום האוטיסטי)


בפוסט הזה אדבר על כיצד מאבחנים אוטיזם (הפרעות בספקטרום האוטיסטי)


האבחון נערך במקביל הן על ידי רופא (נוירולוג או פסיכיאטר) והן על ידי פסיכולוג/עו"ס מוסמך. האבחון כולל:

איסוף מידע על התפתחות הילד מההורים המתעד את התנהגותו החברתית של הילד מאז ינקותו, המועד בו הופיעו הקשיים לראשונה, קשיים מיוחדים ותחומי חוזק מיוחדים.
איסוף מידע אודות תפקודו החברתי של הילד במסגרות החינוכיות השונות מאז ינקותו.
בדיקה קלינית הכוללת שיחה חופשית עם הילד, שיחה מובנית, משחק ותצפית. 
שימוש בשאלונים מובנים הבודקים תסמיני אוטיזם.
במידת הצורך שימוש במבחן אדוס ADOS-2 הכולל סידרת מטלות הבודקות את הבנתו החברתית והרגשית של הילד.
תצפית במסגרת החינוכית בה משתתף הילד.
המידע הנרחב שהופק באמצעות השאלונים והמבחנים מקודד על פי קריטריונים הקבועים בספר האבחנות הפסיכיאטרי ה-DSM-5




לחץ כאן לאתר חיצוני
   
 
 
 



 
 
 
 

הסימפטומים לאוטיזם


בפוסט הזה אדבר על מה הם הסימפטומים לאוטיזם:
 

תסמינים שבהם ניתן להבחין עוד לפני גילוי האוטיזם, אשר מפריעים לתפקוד התקין של הפעוט:
       ·         התפתחות מוטורית מעוכבת.
·         הפעוט מתנהג בפסיביות. לא מגיב לקולות שמופנים אליו, גם לא לקריאה בשמו.
·         הימנעות מיצירת קשר עין עם אנשים, נסיגה לעולם פנימי סגור.
·         הפעוט אינו מצביע או מבצע מחוות תנועה כלפי עצמים.
·         רתיעה ממגע, גם של הורה. הפעוט מתנגד לינוק או לאכול.
·         היעדר מנוחה ושקט. בכי תמידי ללא סיבה ברורה.
·         חוסר הבנה של משחקים ושל משחקי דמיון. לחלופין, הפעוט ישחק ויסדר את צעצועיו בצורה מוגזמת.



לאחר התפרצות האוטיזם, התסמינים הינם מגוונים ותלויים בתסמונת המסוימת שבה לוקה הילד. עם זאת, ישנם סימפטומים אופייניים לרוב מצבי האוטיזם:

סימפטומים בלתי מילוליים:

·         אפאתיות כלפי הסביבה, חוסר יכולת לתפקד במישורים חברתיים ובין-אישיים, אדישות לגבי רגשות אנשים אחרים וחוסר יכולת לזהות מצב כאשר מילים פוגעות במישהו.

·         רגישות ורתיעה ממגע של אנשים. התנגדות לחיבוקים, למשל. מצד שני, הצגת חוסר רגישות לכאב.

·         כשל בזיהוי הבעות פנים, חוסר יכולת לזהות מתי מישהו פגוע, מתבדח, משועמם וכדומה. אי יכולת לזהות בדיחות, תיאור מצבים דמיוניים, משלים ומשפטים אירוניים.

·         התפרצויות רגשיות, לעתים תוקפניות, בעקבות סף גירוי נמוך שמביע תסכול וכעס.

·         הימנעות מקשר עין, או קושי לשמור עליו. האדם יצור קשר עין רק כאשר יזדקק למשהו.

·         התנהגות אלימה, מילולית או פיזית, שמופגנת כלפי האדם עצמו או כלפי הסביבה. למשל, דפיקת הראש בקיר, או גירוד קיצוני של העור עד לפציעתו.

·         תנועות תבניתיות ומתמשכות – חיכוך או נפנוף בידיים, התנדנדות מצד לצד, וכדומה.

·         פרכוסים והתקפות אפילפסיה, השכיחים יותר באוכלוסיית האוטיסטים.

·         צורך חזק לשמור על שגרה ומעשים קבועים. תחושת תסכול וחוסר נוחות כאשר סוטים מהתנהגות זו.


סימפטומים מילוליים

·         קשיים בתקשורת הכוללים קושי בהתפתחות הדיבור. במקרים מסוימים ייתכן גם חוסר שימוש בשפה שיתבטא באילמות מוחלטת, למעט אולי מילים ספורות.

·         דיבור בצורה תבניתית, כמו חזרות על משפטים או צירופי מילים. קושי לנהל שיחה רצופה מבלי לשוב למילים קבועות וחזרתיות

·         דיבור משובש ושגוי בצורה קיצונית מבחינה לשונית. שגיאות דקדוק חריפות כמו בלבול בין זכר לנקבה.

·         שימוש בשפה "לא מתאימה"; רשמית, או גבוהה מדי. חוסר יכולת להפיק משפטים מופשטים, להשתתף בתרחישים דמיוניים, או לשקר.

·         ליקויי למידה

·         טון דיבור שונה משל רוב האנשים – מכני, מתנגן בצורה חזרתית.


לחץ כאן    לאתר חיצוני

מהו אוטיזם?

בפוסט זה אציג מהו אוטיזם?


אוטיזם הוא רצף שלם של הפרעות, המאופיינות בקושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, יחד עם טווח מוגבל מאוד של תחומי פעילות ותחומי עניין.
הרצף האוטיסטי (PDD) מתבטא בכך שברמות נמוכות של אוטיזם יכולה להתקיים מידה מסוימת של תקשורת, ואילו ברמות הגבוהות, התקשורת אינה אפשרית בכלל – הלוקה בתסמונת אינו מתקשר ואינו רוכש שפה או תחליפי שפה בכלל. בין נקודות הקיצון על הקשת האוטיסטית, נמצאות אינסוף אפשרויות של ביטוי לאוטיזם.


לחץ כאן לאתר חיצוני שמציג הגדרה לאוטיזם

להלן סרטון 
 

שילוב אוטיסטים בחינוך הרגיל

בפוסט הזה אדבר על שילוב אוטיסטים בחינוך הרגיל   יתרונות שילוב ילדים עם אוטיזם בחינוך הרגיל : שילוב ילדים אוטיסטים מאפשר מגעים חברת...